בלי טובות מהמדינה: כך תייצרו חיסכון סיעודי פרטי

המספרים מראים כי כ-31% מהקשישים בישראל מקבלים כיום מימון במסגרת חוק סיעוד של המוסד לביטוח לאומי. מנגד, ארגון ה-OECD ממליץ למדינת ישראל לצמצם את תשלומי הסיעוד, ובינתיים הקופה הציבורית הולכת ומתרוקנת – כאשר על פי ההערכות, המוסד לביטוח לאומי צפוי להיכנס לגירעון כולל לקראת שנת 2030. במקביל הביטוח הסיעודי הקבוצתי דרך קופות החולים נקלע גם לקשיים ורק חברה אחת מסכימה לבטח.

כדי להבין היכן אנחנו עומדים וכיצד נכון לפעול, בואו נעשה סדר בשלושת הרבדים הקיימים בישראל – ובתמונת המצב המורכבת של כל אחד מהם.

שלושת הרבדים של הביטוח הסיעודי בישראל

מערך ההגנה הסיעודי בישראל נשען על שלושה רבדים עיקריים:

1. הרובד הממלכתי: חוק סיעוד (המוסד לביטוח לאומי)

זהו הבסיס המוענק על ידי המדינה. מכיוון שהתקציב מוגבל ו"השמיכה קצרה", המוסד לביטוח לאומי מציב מבחן הכנסה כתנאי לקבלת גמלת סיעוד (בדומה למנגנון הקיים בקצבת זקנה בין הגילאים 67 ל-70) וגם תלות. בפועל, רוב האזרחים עוברים את מבחן ההכנסה הזה בקלות, בפרט לאחר הפרישה לגמלאות כאשר אינם עובדים עוד. יחד עם זאת, התקציב נמצא במגמת שחיקה ומעמיד בספק את יכולת המערכת לשמר את רמת התמיכה לאורך זמן.

2. הרובד הקבוצתי: ביטוח דרך קופות החולים

רובד זה מופעל באמצעות פוליסות קבוצתיות של קופות החולים, הגבייה נעשית בהוראת קבע שוטפת. גם מודל זה נכנס לגירעונות כבדים, ובשנתיים האחרונות חברות הביטוח החלו להערים קשיים משמעותיים באישור תביעות סיעוד. בין היתר, הוקשחו תנאי הסף והועלה רף הזכאות: בעוד שבעבר נדרש אי-ביצוע של 3 מתוך 6 פעולות יומיומיות בסיסיות (ADL), כיום נדרש אי-ביצוע של לפחות 4 מתוך 6 פעולות.

בנוסף, המשבר בענף הוביל לכך שאף חברת ביטוח אינה מעוניינת לנהל את הביטוח הסיעודי בישראל, ובמכרז האחרון זכתה חברת "איילון" כמתמודדת יחידה. הבדל מהותי נוסף מול הרובד הממלכתי הוא בניגוד לחוק הסיעוד המכיר גם במצבי סיעוד קלים או בינוניים, בביטוח הקבוצתי של קופות החולים ההכרעה היא בדרך כלל דיכוטומית (0 או 1) – זכאי או לא זכאי.

3. הרובד הפרטי: פוליסות פרטיות בחברות הביטוח

לאורך השנים, רבים בחרו לרכוש ביטוח סיעודי פרטי כדי להבטיח לעצמם כיסוי רחב ועמוק יותר מזה שמספקים הרבדים הציבוריים. מדובר ברובד יקר בהרבה שמציע בממוצע כיסוי משמעותי יותר. אולם, העלייה המתמדת בתוחלת החיים לצד הירידה בריבית התחשיבית גרמו לפוליסות אלו להפוך לגירעוניות עבור המבטחות. התוצאה: החל משנת 2020 נסגר השוק לחלוטין, ואף חברת ביטוח אינה מוכרת כיום פוליסות סיעוד פרטיות חדשות.

צוואר הבקבוק: החשיפה שלאחר גיל הפרישה

למה המשבר הזה מטריד במיוחד דווקא לאחר הפרישה?

במהלך שנות העבודה, רובנו מוגנים תחת מעטפת של כיסויים לאובדן כושר עבודה ונכות. אך ברגע שמסיימים לעבוד (לרוב אחרי גיל 67), הגנות אלו מסתיימות. בדיוק באותו שלב בחיים שבו הסיכון הסטטיסטי עולה באופן טבעי, התלות בביטוח הסיעודי נעשית כמעט מוחלטת – כאשר הרוב המכריע של מקרי הסיעוד מתרחש בגילאי 67 ומעלה.

מה אפשר לעשות? צעדים מעשיים לתכנון והגנה

מול מציאות שבה המערכות הקיימות מצטמצמות, חשוב לקחת אחריות אישית ולבנות תוכנית פעולה משולבת:

1. הקמת "חיסכון סיעודי פרטי" עצמאי

אחת הדרכים היא להתחיל לחסוך הון ייעודי כבר מגיל צעיר. את החיסכון מומלץ לנהל בקופת גמל לקצבה (להבדיל מקופת גמל להשקעה), כדי לייצר משמעת חיסכון ולא להתפתות למשיכת הכספים בדרך.

• יתרון מס בעת הצורך: במקרה של נכות קבועה בשיעור של 75% ומעלה – רף שנחשב נמוך יותר מההגדרה המחמירה של מצב סיעודי – ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס.
• הטבות בהפקדה: ההפקדות לקופה מזכות בהטבות מס שוטפות עד לתקרות הקבועות בחוק.
• האתגר במודל החיסכון העצמאי: בשנים הראשונות לחסכון טרם נצבר סכום המספיק לכיסוי עלויות טיפול ממושכות (למשל תקופת סיעוד של 5 שנים, בפרט כאשר תוחלת החיים עשויה לעלות משמעותית על כך). לכן, חיסכון עצמאי לבדו אינו מספק פתרון מלא בשלבים מוקדמים.

2. חיזוק והרחבת כיסוי אובדן כושר עבודה בקרן הפנסיה

כאן נכנס לתמונה מנגנון הגנה מרכזי: אדם שנמצא חלילה במצב סיעודי סובל הלכה למעשה מאובדן מלא של כושר עבודתו.

• בדיקת תום תקופת הביטוח: לרוב העובדים קיים כיסוי מובנה לאובדן כושר עבודה (פנסיית נכות) בקרן הפנסיה, או כיסוי ייעודי בתוך ביטוח המנהלים / בנפרד ממנו. כיסוי זה משלם קצבה עד גיל 60 – 67 (בהתאם לתנאי הפוליסה). לכן, הצעד הראשון הוא לבדוק מהו גיל תום תקופת הביטוח שלכם – ואם הוא מוגדר מתחת לגיל 67, לפעול להארכתו עד גיל 67 (יש לקחת בחשבון שייתכנו דרישות לחיתום רפואי או תקופת אכשרה של 5 שנים).
• שמירה על רצף במעברי עבודה: בעת החלפת מעסיק או הפסקת עבודה זמנית, יש להקפיד על שימור הכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה באמצעות הסדר "ריסק זמני".
• שדרוג באמצעות "מטרייה ביטוחית": מומלץ לשקול רכישת מטרייה ביטוחית המגדירה כיסוי עיסוקי ספציפי – בהתאם להשכלתכם, ניסיונכם והכשרתכם בפועל – כך שלא תידרשו לעסוק בעבודה כללית שאינה הולמת אתכם. מעבר לכך, בפוליסות מטרייה רבות קיימת הרחבה ייעודית למצב סיעודי, המגדילה את גובה התשלום החודשי במקרה שבו אובדן כושר העבודה נובע ממצב סיעודי.עלות המטריה זניחה ועומדת על עשרות ש"ח בחודש בלבד.
• רכישת כיסוי נכות צמיתה – כיסוי ביטוחי המעניק סכום כסף חד-פעמי של כמה מאות אלפי ש"ח (בכפוף לסכום הפיצוי הנרכש) במקרה של נכות מקצועית מוחלטת ותמידית כתוצאה מתאונה או מחלה בה המבוטח לא יכול לחזור לעבוד לצמיתות.  ביטוח זה יקר יותר מאשר מטריה ביטוחית, חשוב לרכוש בדרך כלל בעיקר בשנים הראשונות לעבודה בהן המבוטח לא חסך מספיק כסף בקופת החיסכון הסיעודי הפרטית שלו. סכום פיצוי בנוסף לתגמולי קצבת נכות מקרן הפנסיה.

כל האמור כפוף לתנאי הפוליסות, לסיייגיהן, ולנהלי חברות הביטוח כפי שיקבעו מעת לעת. האמור לא ישמש ככלי לפרשנות הפוליסות, והתנאים המחייבים הינם תנאי הפוליסות בלבד.

בשורה התחתונה

הביטוח הסיעודי בישראל עובר טלטלה עמוקה, וההסתמכות על פתרונות העבר או על המערכת הממלכתית לבדה אינה מספקת עוד שקט נפשי. שילוב חכם בין ניהול נכון של כיסויי אובדן כושר העבודה לבין בניית חיסכון הוני ייעודי יכול לגשר על הפערים ולהעניק לכם ולמשפחתכם הגנה מיטבית.

לפני ביצוע כל פעולה, מומלץ להיוועץ בבעל רישיון פנסיוני כדי לבחון את התיק האישי ולהתאים את ההגנות לצרכים הייחודיים שלכם.

(האמור במאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ פנסיוני או ביטוחי אישי, המותאם לנתוניו ולצרכיו האישיים של כל אדם).