הורים לילדים עם אנורקסיה? כך תדעו מה הזכויות שלכם

כאשר ילד מתמודד עם אנורקסיה או הפרעת אכילה אחרת, ההורים מוצאים את עצמם לא רק מול קושי רגשי – אלא מול מערכת שלמה שצריך לדעת להתנהל מולה: בריאות, חינוך, רווחה, ביטוח לאומי ומס הכנסה. במצבים כאלה, ידע הוא כוח. ככל שתכירו את הזכויות שלכם – כך תוכלו לדאוג טוב יותר לילד שלכם, ולכם. במדריך הבא תמצאו את כל מה שצריך לדעת: איך מתחילים תהליך טיפולי נכון, מה מגיע דרך קופת החולים, אילו זכויות כלכליות עומדות לרשותכם ואיך לקבל את מה שמגיע בלי ללכת לאיבוד.

נעים להכיר: יונתן עופרי

עו״ס קליני (MSW) ופסיכותרפיסט, מומחה בטיפול רגשי בגישה אינטגרטיבית (CBT וגישות דינמיות). מלווה הורים, בני נוער וצעירים בתהליכי שינוי, עם דגש על התמודדות עם חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה ומשברי זהות. מאמין בגישה טיפולית בגובה העיניים שמחברת בין הבנה עמוקה לרצפה של החיים.

מפת דרכים: שלושת הצעדים הראשונים

בשלב הראשון, כשהחשד להפרעת אכילה מתעורר – או כשכבר ברור שמשהו לא תקין – חשוב לפעול לפי סדר. שלושת הצעדים הבאים הם הבסיס שבלעדיו קשה יהיה לקבל עזרה אפקטיבית מהמערכת:

1. אבחנה רשמית ומכתב מרופא מומחה

בלי אבחנה מסודרת אי אפשר לקבל מענה טיפולי ציבורי. ברוב המקרים, נדרשת הפנייה מפסיכיאטר ילדים ונוער (או במקרה מסוים גם מרופא ילדים שמכיר היטב את הילד). המכתב צריך לכלול את שם ההפרעה, מידת החומרה, ההמלצה למסגרת טיפולית (מרפאה להפרעות אכילה / אשפוז יום / מעקב בקהילה) – ולרוב גם המלצה לדיאטנית ופסיכותרפיסט.

2. תיעוד הוצאות וטיפולים מהיום הראשון

גם אם מתחילים בטיפול פרטי או בהתייעצות חד פעמית, חשוב לשמור כל קבלה, חשבונית ותיעוד. ייתכן שתהיה אפשרות לקבל החזר מהקופה, או לפחות להציג היסטוריית טיפול כשנפתחת האפשרות למסגרת ציבורית. הורים רבים משלמים סכומים גבוהים בתקווה לזרז תהליכים, ובלי תיעוד מסודר הכל הולך לאיבוד.

3. פנייה למרפאה ייעודית או לקופת החולים לצורך בניית תוכנית טיפול

כמעט כל קופות החולים מפעילות מרפאות ייעודיות להפרעות אכילה, אך לא בכל יישוב. לעיתים, יש להמתין כמה שבועות עד להתחלת טיפול, ולכן רצוי לפנות בהקדם. חלק מהמרפאות דורשות גם שיחת מיון ראשונית. במקביל, ניתן לבדוק אפשרות לטיפול זמני אצל מטפל פרטי שעובד עם הקופה ויוכל להשתלב אחר כך בתוכנית.

הטיפולים שמגיעים לכם במסגרת קופת החולים

לאחר קבלת אבחנה מוכרת, קופות החולים מחויבות לספק מענה טיפולי לילדים ונוער עם אנורקסיה, באמצעות מרפאות לבריאות הנפש, פסיכיאטרים, דיאטניות, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. קיימות כמה מסגרות טיפול, לפי חומרת המצב:

  • מרפאה רב-מקצועית בקהילה – טיפול הכולל ליווי רגשי, תזונתי ורפואי בתיאום צוות מומחים.
  • טיפול יום – עבור מקרים מורכבים, מתקיים לרוב במרכז רפואי ציבורי, בין 3-5 ימים בשבוע.
  • אשפוז מלא – במצבים של סיכון מיידי, במוסדות ייעודיים (כמו שיבא, הדסה, שניידר). הכניסה נעשית רק בהמלצה רפואית ואחרי ועדת קבלה.
  • אשפוז ביתי – במקרים מסוימים, ניתן לקבל טיפול יומי בבית בליווי צוות מקצועי, בהתאם להחלטת הגורמים הרפואיים.
  • בתים מאזנים – מסגרות חוץ-ביתיות של עמותות (כמו שלו"ה, בית אורנית) שמציעות לינה, ליווי וטיפול שיקומי. שלב ביניים בין טיפול יום לאשפוז.
  • לרשימה מלאה ומעודכנת באתר IAED>>

כאשר זמני ההמתנה ארוכים מדי, ניתן לקבל אישור חוסר מענה מהקופה (טופס 17 עם חותמת "אין זמינות") ולפנות לפרטי. ברוב הביטוחים המשלימים (כמו כללית מושלם, מכבי שלי, מאוחדת שיא) יש החזר לפגישות עם פסיכולוגים, דיאטניות או פסיכיאטרים – בין 4 ל-8 פגישות בשנה, ולעיתים יותר.

קצבאות, הטבות מס והחזרים

גמלת ילד נכה מביטוח לאומי

במקרים של צורך בהשגחה צמודה או טיפול נפשי מתמשך, ילדים עם הפרעות אכילה עשויים להיות זכאים לגמלת ילד נכה. גובה הקצבה נע בין 1,880 ל־8,828 ש"ח בחודש (נכון ל־2025), כאשר הרמה הנפוצה במקרים אלו עומדת על 3,694 ש"ח לחודש.

בנוסף, הורים עשויים להיות זכאים להנחות בארנונה, חשמל ונסיעות.

הגשת תביעה ביטוח לאומי >>

פטור או הקלות במס הכנסה

אם נקבעה נכות רפואית משוקללת של 90% ומעלה, או שהילד תלוי בזולת, ההורים יכולים לבקש פטור ממס עד תקרה של 684,000 ש"ח בשנה, או לקבל נקודות זיכוי נוספות.

מגישים טופס 169א לוועדה רפואית של רשות המסים, ובמקרה של אישור מגישים את הפטור למעסיק או למייצג.

בקשה לוועדה רפואית להקלות במסים (טופס 169) >>

זכויות עבודה להורים

הורים לילדים עם הפרעות אכילה זכאים להיעדרות מהעבודה לצורך מתן "סיוע אישי", בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הזכות ניתנת כאשר הילד זקוק לליווי רפואי מתמשך או להשגחה מיוחדת, וכוללת תמיכה מהמעסיק במקרים של טיפולים חוזרים, פגישות רפואיות או מצבים מורכבים.

עמותות, קווי סיוע וקבוצות תמיכה

  • IAED – העמותה הישראלית להפרעות אכילה: מידע מקצועי, הפניות וכנסים
  • לשמ"ה – סיוע לבני משפחה בתחום בריאות הנפש
  • עזר מציון – ליווי רגשי, ציוד רפואי וסיוע כלכלי
  • מרכז מיכל דליות – הדרכת הורים פרטנית וקבוצות

תמיכה רגשית וכלים להתמודדות

  • תמיכה משפחתית: עודדו תקשורת פתוחה בבית. זהו הזדמנויות לשיח על רגשות, תוך תמיכה בילד ובהתמודדות שלו ללא ביקורת.
  • עידוד לפעילויות משותפות: השתתפות בפעילויות שאינן קשורות לאוכל, כמו טיולים, תחביבים, או פעילויות ספורטיביות, יכולה לחזק את הקשר המשפחתי ולספק תחושת הנאה ושותפות.
  • קבוצות תמיכה להורים: קבוצות תמיכה מציעות סביבה בה הורים יכולים לשתף ולהתייעץ עם הורים נוספים שחווים את אותה ההתמודדות.
  • שימוש בכלים להרפיה: כלים כמו מדיטציה, יוגה, או נשימות עמוקות יכולים לסייע להורים ולילד להרגיע את המתח והחרדה ולהתמקד בבריאות נפשית כללית.
  • ייעוץ מקצועי פרטני: פנו לייעוץ רגשי פרטני אם אתם או ילדכם זקוקים לכלים נוספים בהתמודדות עם ההפרעה.

למידע נוסף על טיפול רגשי באנורקסיה אצל מתבגרים >

עודכן בתאריך: 31 ביולי 2025

דילוג לתוכן