כמה באמת אתם מוציאים בכל חודש?

ההשקעה הכי טובה שאנחנו יכולים לעשות עם הזמן שלנו היא לדעת כמה אנחנו באמת מוציאים בכל חודש. אז סקרתי את השיטות שיאפשרו לכם לעשות את זה בצורה חכמה ובלי להסתבך יותר מדי. את המאמר הזה רציתי לכתוב כי ראיתי דבר שמשותף להרבה אילי הון, אקזיטיונרים, בעלי עסקים עשירים, שכירים בגבוה, שכירים בנמוך, בעלי עסקים עניים ובקיצור – כולם.

כולם צריכים לדעת כמה הם מוציאים בחודש. בין אם זה כדי למנף את העודף החודשי ולקנות חברה נוספת, בין אם כדי לוודא שמסיימים את החודש בפלוס, או פשוט כדי לצאת מהמינוס. וזה בכלל לא משנה מי אתם ולאיזו קבוצה אתם שייכים. כדי להתנהל נכון, אתם חייבים לדעת כמה אתם מוציאים.

האמת היא שזה כל כך טוב וחשוב, שאני רואה את זה ב-TOP 10 של ההרגלים שאדם יכול לפתח כדי לשדרג את החיים שלו. אז הנה השנקל שלי בנושא, שאולי יעזור לכם להסתכל קצת אחרת על הכסף שלכם.

כשישבתי לכתוב את המאמר הזה, ניסחתי לעצמי בראש את כל האפשרויות, פניתי לחברים ואנשי מקצוע וממש תכננתי לפרטי פרטים איך ללמד אתכם לנהל הוצאות. בפועל, הלכתי יותר לים, הייתי בכמה מסיבות, ניצחתי את הילדים בקלפים המון פעמים, וכמובן התמקדתי בעסק שלי. ואז חבר פנה אליי והזכיר לי שהבטחות צריך לקיים, אז הנה כמה תובנות שיעזרו לי לקיים את ההבטחה שלי ולתת לכם מקסימום ערך במאמר קצרצר.

השיטה שלי למעקב הוצאות: תיעוד הוצאות באקסל, אבל חכם

כשעוקבים אחרי הוצאות, לפני שעושים את הצעד הראשון, כדאי להסתובב וללכת אחורה. כשלקוחות מגיעים אליי לייעוץ, אנחנו קודם כל מורידים את כל הדוחות מחשבונות הבנק לאקסל ומסתכלים אחורה, חודש, כמה חודשים או כמה שנים אם צריך. את כל הנתונים אנחנו ממיינים לפי שם ואז לפי סכום – ואז עוברים על הכול בזריזות ומוחקים שורות שלא נחשבות להוצאות.

הכנסות, כמובן, מעיפים ישר, ואז העניינים מסתבכים. כדי לפשט, בואו נבין מה אני באופן אישי לא מגדיר כהוצאות. כסף שהעברתם לעורך דין לרכישת דירה זו לא הוצאה, זו השקעה. ככה גם כדאי להתייחס לכל הלוואה, משכנתא, מניות, קופות גמל וכל השקעה אחרת.

מה כן נשאר בהוצאות? פירוט החיובים באשראי, שכר דירה, העברות בביט, הוצאות על חינוך לילדים, ארוחות, בילויים, חופשות וכל דבר אחר שהוצאתם עליו כסף בלי כוונה להרוויח עליו. אחרי שמשאירים במסמך הזה רק את ההוצאות, אפשר לחבר הכול ביחד ולחלק לחודשים – ואז יודעים, בהערכה גסה, כמה באמת מוציאים בכל חודש.

מה שטוב בשיטה הזאת זה שאפשר לסיים איתה תוך חצי שעה. מה שרע בשיטה הזאת זה שאין בה באמת פירוט אמיתי ומדויק של כל ההוצאות. כשעושים את זה פעם בכמה חודשים, בעצמכם, אפשר להגיע לסכום הוצאות שקרוב לסכום האמיתי, אבל לא משקף אותו באמת, מה שמביא אותי לעצה הבאה שתצריך הרבה יותר השקעה בחיים עצמם, אבל גם תשתלם יותר בטווח הארוך.

לתעד את כל ההוצאות קדימה: הרגל מציק, אבל חיוני

אם אתם במקרה חברים בשבט אינדיאני מסורתי, תוכלו להיעזר ברופא האליל של השבט. הוא מרסק את כרטיסי האשראי שלכם לקדירה שבא מוטלים קרביים של בעלי כנף, ובעזרת רוח הדוב הוא יידע להגיד לכם כמה הוצאתם, כמה תוציאו בעתיד וכבונוס, אם צפויה לכם הצלחה בציד. החיסרון של השיטה הזאת ברור. היא לא מדויקת ולא כוללת את הכסף שהוצאתם במזומן. היתרון של השיטה הזאת הוא שהיא עדיין קלה יותר ומעצבנת פחות מזו שאני הולך להמליץ עליה עכשיו.

כן, כדי להתנהל בצורה חכמה יותר ולדעת כמה באמת מוציאים בכל חודש, אין מנוס מלתעד באופן קבוע כל שקל שיוצא מהחשבון – בין אם במזומן, אשראי או הדבקת שטרות על המצח של בני משפחה בחתונות.

לדעתי, הדרך הכי קלה לעשות את זה היא לנהל קובץ אקסל עם תיעוד ההוצאות – בין אם בטבלה פשוטה שאתם מכינים בעצמכם, או בעזרת תבניות משוכללות שאפשר למצוא בכל רחבי האינטרנט.

בשימוש מושכל, התיעוד באקסל מאפשר להזין בקלות כל הוצאה ובסוף גם להפיק הרבה תובנות חשובות מהמידע הזה. ומה שעוד יותר טוב בשיטה הזאת זה שבסוף יהיה לכם המון כסף פנוי, כי את כל הזמן הפנוי שלכם תשקיעו באקסל – וכשאין זמן לאכול במסעדות ולבלות, ההוצאות יורדות.

לא רוצים להיות "על זה" כל הזמן? הנה עוד כמה שיטות (ואחת שלא מתאימה לכל אחד)

שיטה ראשונה – אפליקציות

באו אנשים, השקיעו הון עתק במתכנתים, משרדים יפים, נלחמו סייבר סייבר עם הבנקים, ובסוף הם רוצים מכם כמה שקלים לחודש כדי להגיד לכם *הכל*. אפליקציה זה אומר שאתם יכולים להתקין, ותוך כמה שעות (דקות? שניות?) לדעת כמה אתם מוציאים וגם לפעמים – על מה אתם מוציאים. אם זה חשוב לכם.

שיטה שניה – בנקים

בחלק מהבנקים ניסו לעשות כל מיני תרגילים כדי שתוכלו לדעת בגרף יפה כמה אתם מוציאים. אני מעולם לא נתקלתי במישהו שהצליח להבין מזה משהו.

שיטה שלישית – קירוב חשבונות בנק באקסל (״שיטת נתי״)

ככה אני עושה ללקוחות. כמו שהסברתי בתחילת המאמר, אפשר לעשות את זה בסוף כל חודש.

שיטה רביעית – פנקס

פעם הייתי חייל, ונכנסתי למינוס. הגבתי לזה ממש לא טוב נפשית, קניתי פנקס ועיפרון והתחלתי לרשום באובססיביות כל הוצאה שעשיתי. יצאתי מהמינוס די מהר, ועד היום אני זוכר את זה בתור חוויה טראומטית. לא ממליץ.

שיטת בונוס שלא מתאימה לכל אחד – הגדלת הכנסות

יש סוג מסוים של אנשים שמעולים בלעשות כסף אבל גרועים בלעקוב אחריו. בדרך כלל, אלו אנשים שבטבע שלהם הם סוחרים מיומנים. הם אומרים שהם לא יודעים כמה הם מוציאים בכל חודש, אבל בתכל'ס מסוגלים פחות או יותר להעריך כמה כסף הם צריכים בכל רגע נתון.

אנשים כאלו צריכים להתמקד במה שהם עושים הכי טוב. אם הם יודעים שהם מכניסים פי כמה וכמה יותר ממה שהם מוציאים – אז עדיף להם להשקיע אנרגיות בלהגדיל הכנסות במקום בלתעד הוצאות.

אבל כמובן שלא כולנו התברכנו ביכולת המופלאה למצוא כל הזמן דרכים להגדיל עוד ועוד את ההכנסות. אז רובנו עדיין נצטרך לעקוב אחרי הכסף שיוצא מהחשבון בכל חודש, בטח אם אנחנו מתמודדים עם חובות או מתנדנדים על הגבול בין מינוס לפלוס.

לא בטוחים שאתם מבינים איך לעשות את זה בעצמכם? אל תתביישו להיעזר באפליקציות, מדריכים ויועצים מוסמכים שיכולים ללוות אתכם יד ביד עד שתבינו איך לנהל את הכסף שלכם בצורה חכמה יותר. ואם קראתם עד כאן ויש לכם עוד שאלות או דברים שתרצו ללמוד, בואו נדבר על זה בייעוץ אחד על אחד ונתפור את החליפה הפיננסית שתשב עליכם בול – בלי ללחוץ במקומות הלא נכונים.

אולי יעניין אותך גם:

נתי אהרונוביץ ייעוץ פיננסי אונליין
נינג׳ה פיננסית
כלכלן מנוסה ומשופשף, מנהל קבוצת "נינג'ה פיננסית" ומלווה משפחות, יזמים ובעלי עסקים - כל מי שרוצים לשפר את ההתנהלות הכלכלית ולהבין איך להפיק את המקסימום מהכסף שלהם.

עודכן בתאריך: 25 בפברואר 2024

דילוג לתוכן