כמובן שיש המון דעות שונות באשר לדרך הנכונה לתמוך כלכלית בילדים. משיחות שקיימתי בשלוש השנים האחרונות עם יותר מ-1,000 אנשים, אני אישית לא התרשמתי שכסף מההורים תורם לשלמות ולרווחה אצל ילדיהם. אני לדוגמה לא קיבלתי כסף מההורים, אבל הרגשתי שיש לי גב שמאפשר לי לקחת סיכונים. קיבלתי חינוך ליזמות ולהתנהלות פיננסית – כדי ללמוד בעצמי איך לנהל את עצמי.
תוכנית חיסכון לכל ילד: מה זה כולל והאם זה משתלם?
בינואר 2017 הודיעו בחגיגיות על תוכנית חיסכון לכל ילד, שבמסגרתה המוסד לביטוח לאומי יפקיד לכל ילד וילדה בישראל 52 שקלים לחיסכון בחודש, כאשר ההורים יכולים להוסיף עוד 52 שקלים מתוך קצבת הילדים. כיום, התהליך מתחיל באופן אוטומטי כשהתינוק נולד, כאשר ההורים יכולים להחליט באיזה אפיק לנהל את החיסכון – קופת גמל להשקעה או בנק. את הכסף אפשר למשוך לפני גיל 18 במקרה חירום סוציאלי, בגיל 18 באישור ההורים או אחרי גיל 21 מאיזו סיבה שרוצים.
כשבוחרים באפיק ההשקעה לחיסכון – חשוב להבין את ההבדל המרכזי והבסיסי בין השקעה בקופת גמל לבין חיסכון בנקאי. בגלל טווחי הזמן הארוכים, הריבית בקופת גמל תהיה, בסבירות גבוהה מאוד, גבוהה במידה ניכרת מזו של חיסכון בבנק.
אם בחרתם בקופת גמל, אפשר לבחור במסלול בסיכון נמוך, בינוני, גבוה, או מסלול כוח עליון. כשמדובר בחיסכון לטווח ארוך מהסוג הזה, אפשר בהחלט לחשוב על הגדלת רמת הסיכון כדי למקסם רווחים. באופן אישי, אני מאמין שככל שטווח ההשקעה גדול יותר, כדאי להגדיל את הסיכון, אם כי מדובר בהחלטה אינדיבידואלית ואין כאן כלל אחיד.
בירור יתרה בתוכנית חיסכון לכל ילד: איך תדעו כמה כסף כבר נצבר?
הבנק או קופת הגמל שמנהלים את תוכנית החיסכון של הילדים שלכם, ישלחו לכם עדכונים שנתיים על מצב החשבון. אפשר גם להיכנס לאתר של הבנק או קופת הגמל בכל זמן שתרצו, ולראות את מצב החיסכון.